14 Jun

מרשם השום תורגם לראשונה על ידי משלחת של אונסק"ו בשנות ה-70 של המאה ה-20 מלוחות טיט שנמצאו במנזר בודהיסטי בטיבט, ומאז הוא מעורר עניין רב. ברפואה העתיקה הוא הוגדר כ"תרופת פלא" שמנקה את הגוף,  ממיסה משקעים בעורקים ומאזנת את הגוף. כמטפל ברפואה טבעית ומערבית, החלטתי לקחת את המרשם הזה, לקלף ממנו את מעטפת המסתורין, ולבדוק: מה המדע המודרני אומר על תמיסת השום הטיבטית?

הכימיה שמאחורי הקסם כאשר כותשים שום טרי ומשרים אותו באלכוהול נקי למשך 10 ימים,  מתרחש תהליך כימי מדהים בשם "התיישנות מואצת". החומר הפעיל והחריף של השום (אליצין) משתנה והופך לתרכובות גופרתיות יציבות וייחודיות הממיסות שומן, המוכרות במדע כ-SAC ו - Ajoene  . היתרונות המוכחים (מבוססי מחקר): 

  1. בריאות כלי הדם ולחץ דם - הרכיבים המיושנים בשום מסייעים להרחבת כלי דם, תומכים בגמישות העורקים והוכחו קלינית כמסייעים באיזון לחץ דם גבוה.
  2. הפחתת הצטברות רובד טרשתי (פלאק) - המיצוי מסייע במניעת חמצון כולסטרול (LDL) ומעט את שקיעת הסידן והשומנים בדפנות העורקים.
  3. דילול דם טבעי - התרכובות בתמיסה מעכבות היצמדות של טסיות דם, ובכך מפחיתות את הסיכון להיווצרות קרישי דם (פקקת / תרומבוזה).
  4. חיטוי מערכת הנשימה - הרכיבים הארומטיים של השום מופרשים דרך הריאות, מה שהופך את התמיסה לכלי עוצמתי לטיפול בברונכיטיס כרוני, נזלת וזיהומים בדרכי הנשימה.

 סיוג קליני חשוב: הרשימות העתיקות מייחסות למשקה תכונות של "העלמת גידולים" או "ריפוי אולקוס  . חשוב להבהיר שבעיניים מדעיות מדובר בהגזמה. יתרה מכך מאחר ומדובר במיצוי אלכוהולי חזק, אנשים הסובלים מדלקות פעילות בקיבה (גסטריטיס או אולקוס) צריכים להיזהר מנטילתו על קיבה ריקה כדי לא לגרות את הרירית. פרוטוקול ההכנה והשימוש המקורי (מדויק קלינית)מצרכים: 

  • 350 גרם שום קלוף וטרי (רצוי אורגני, מקומי ולא מיובא).
  • 200 גרם אלכוהול לשתייה 95% (ספיריט נקי).

 אופן ההכנה: 

  1. כותשים או קוצצים את השום דק מאוד (מומלץ להשתמש בכלי חרס או זכוכית וכף עץ כדי למנוע חמצון של המתכת).
  2. מכניסים לצנצנת זכוכית,  מוזגים את האלכוהול,  סוגרים היטב ומניחים במקרר למשך 10 ימים.
  3. ביום ה-11,  מסננים את הנוזל היטב דרך בד גזה או מסננת דקה,  סוחטים את השום,  מחזירים את הנוזל הנקי לצנצנת  ומשהים במקרר ליומיים נוספים - התמיסה מוכנה.

 פרוטוקול הנטילה היומי (בטיפות, בתוך 50 גרם חלב או תחליף חלב) הנזירים נהגו לקחת את הטיפות 3 פעמים ביום,  לפני הארוחות (בוקר,  צהריים וערב) במבנה פירמידה עולה ויורדת: 

  • יום 1:  בוקר (1) | צהריים (2) | ערב (3 )
  • יום 2:  בוקר (4) | צהריים (5) | ערב (6)
  • יום 3:  בוקר (7) | צהריים (8) | ערב  (9 )
  • יום 4:  בוקר (10) | צהריים (11) | ערב (12)
  • יום 5:  בוקר (13) | צהריים (14) | ערב  (15)
  • יום 6 : בוקר (15) | צהריים (16) | ערב  (17)
  • יום 7:  בוקר (12) | צהריים (11) | ערב  (10)
  • יום 8:  בוקר (9) | צהריים (8) | ערב  (7)
  • יום 9:  בוקר (6) | צהריים (5) | ערב  (4)
  • יום 10 : בוקר (3) | צהריים (2) | ערב  (1)
  • יום 11:  בוקר (15) | צהריים (25) | ערב  (25)
  • מהיום ה-12 ואילך:  לוקחים 25 טיפות, 3 פעמים ביום, עד שהתמיסה מסתיימת לחלוטין.

 אזהרה קלינית חשובה - בשל ההשפעה החזקה של השום על דילול הדם,  חל איסור מוחלט ליטול תמיסה זו עבור מטופלים הנוטלים תרופות לדילול דם (כמו קומדין, אספירין, פלביקס, קסרלטו או אליקוויס) ללא פיקוח רפואי צמוד, או אנשים לפני ניתוח.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.